"דיני הארנונה משוועים לפישוט הגיוני" כתב בצדק המשנה לנשיאת בית-המשפט העליון לשעבר, אליקים רובינשטיין.
ולמה זה צריך לעניין את בעלי העסקים בפרט ואת אזרחי מדינת ישראל בכלל?
כי אחת הדרכים להורדת יוקר המחיה, היא לעשות סדר בכל הנושא שנקרא הזה ארנונה.
אבל למה?
תארו לכם שאתם הולכים למסעדה, ובמקום תפריט קלאסי של מחיר ליד כל מנה, יאספו את כל המחירים של כל המנות, וידפיסו אותם על גבי מקומות רנדומליים בתפריט.
ואז, כשתשאלו את המלצר כמה עולה מנה מסוימת – הוא פשוט יבחר את המחיר הכי יקר, בלי קשר למנה.
ואיך זה אפילו טיפה יותר הגיוני ממה שקורה היום עם הארנונה? שבמסעדה אפשר לבחור שלא לשלם, בארנונה – לא!
יש בלאגן גדול בכל תחום הארנונה, בלאגן שהעיריות מרוויחות ממנו.
ואיך זה בדיוק עובד?
הארנונה מחושבת בהתאם לסוג הנכס, לשימוש הנכס ולמיקומו, כשבפועל הקריטריון הראשי והנתון ל"פרשנות" הוא שימוש הנכס.
עסקים שמוגדרים כבעלי מלאכה או מפעליים יצרניים אמורים לשלם פחות מעסקים שמוגדרים תחת הקטגוריה "משרדים, שירותים ומסחר".
אך בפועל, הגבולות מטשטשים ולבעלי העסקים נותרות שאלות קיומיות כדוגמת "איזה עסק אני"?
למשל, האם סנדלר, בעל מלאכה קלאסי שגם מוכר שרוכים כשירות נלווה, הוא סוחר? האם מספרה שמוכרים בה ג'ל לשיער נחשבת לחנות?
העיריות, שנהנות מאותן גבולות מטושטשים ומעורערים, ממציאות עוד ועוד סיווגים מיוחדים ומחייבות את בעלי העסקים כראות עיניהן.
מה ניתן לעשות בנדון?
עמדת התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל בנושא זה היא ברורה.
גיבוש כללים אחידים ככל הניתן לכל הרשויות המקומיות בנוגע לדרכי חישוב הארנונה ולסיווגים המתפרסמים בצווי הארנונה. בנוסף, ולא פחות חשוב – שינוי ההגדרה של "בית מלאכה" בתקנות ויצירת קריטריונים ברורים.
כלומר – שיהיה מספר הגיוני ומצומצם של סיווגים, כיוון שכיום, "יש אלפי סיווגים שונים", לדבריו של השופט בדימוס אליקים רובינשטיין. בנוסף, שכל בעל עסק ידע בדיוק תחת איזה סיווג הוא נמצא ואת כל הטיעונים לכך.
ואיך זה יוריד את יוקר המחיה?
כלכלה קלה – כשעלות ייצור של מוצר מסוימת עולה, כך עולה גם מחירו.
מיסים, חשבונות וארנונה הם חלק מעלות הייצור של המפעלים ובתי המלאכה. לכן, כשהארנונה גבוהה יותר, המוצרים יקרים יותר.
בעלי העסקים מפסידים לקוחות, אנחנו מפסידים כסף, השוק יורד, כלכלת מדינת ישראל נפגעת והיחידות ש"מרוויחות" הן העיריות.
אנו בהתאחדות נמשיך לפעול בכנסת ובמדיות על מנת לקדם את הנושא הזה ככל שניתן. בהזדמנות זו גם נבקש ממשרד הפנים ומהרשויות המקומיות – התחשבו בעסקים הקטנים. העסקים הקטנים הם ליבת הכלכלה הישראלית. המנוע שלה. הם אלו שמחזיקים את המשק ומייצרים מקומות תעסוקה ומקורות פרנסה למשפחות רבות.
אותם בעלי עסקים קורסים תחת עול של מיסוי ורגולציות כבדות.
תטפחו את בעלי העסקים הקטנים, אל תלחמו בהם.