ביה"ד הארצי לעבודה נוקט במגמה ברורה לאחרונה לפיה חייב מעביד לתת לעובד מפוטר " זכות טיעון"- שימוע טרם פיטוריו.- האומנם ?
"זכות הטיעון הינה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית מושכלת ומבררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה. זוהי זכותו הראשונית של עובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו ובהתאם להגיב להן ולהציג את הדברים מנקודת ראותו ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו.
המעביד מחויב להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו ואת השאלות שעלו בעינינו אשר יד בהן כדי להשפיע על מקבל ההחלטה. כל זאת, בפתיחות, בהגינות ובתום לב מבלי להסתיר דבר מן העובד. השימוע יכול שייעשה בכתובים ויכול שיתקיים בפני מי שהוסמך לכך. עיקרו של דבר בחובתו של המעביד ליתן דעתו לטיעוניו של העובד ולשמוע אותם בלא פניות, בלב נקי ובנפש חפצה, קודם שתיפול ההחלטה הסופית העשויה, לא אחת, להיות בלתי הדירה ומכרעת לגביו" (ר' ע"ע 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל).
חשוב לציין, חיוב המעסיקים לבצע שימוע לעובד טרם פיטוריו אינה בהכרח החיוב להשיב את העובד לתפקידו הקודם מבלי היכולת לפטרו, אם זכות השימוע לא ניתנה לו והא פוטר.
כך לדוגמא: חויבה חברה שהעסיקה עובד במשך יותר מ – 19 שנה, שהגיע לעמדת ניהול ולטענתו השיקולים שעמדו מאחורי החלטת הפיטורים היו לא ענייניים בעוד שהמעסיקה טענה לשיקולים של צמצומים להתייעלות, להחזיר את העובד לעבודה.
יחד עם זאת ביה"ד ציין, כי אין בכך כדי לשלול את זכותה של המעסיקה לפתוח מחדש בהליכי פיטורים, תוך הקפדה על כללים ועקרונות של חוק כבוד האדם וחירותו ושל תום הלב כפי שגובשו בפסיקה – היינו "שימוע" ( בשא 811/03, דוד ויינטראוב נ' איבריה ליניאם).
בנוסף, חשוב להדגיש "זכות השימוע" אינה מונעת מהמעסיק לפטר את העובד ללא פיצויי פיטורין וללא הודעה מוקדמת ובתנאי שהעובד עבר על תקנון המשמעת הקשור להסכם הקיבוצי החל על המפעל בו הוא עובד.
במקרים כאלו טוב ינהג המעסיק כי בטרם שלילת הפיצויים וההודעה המוקדמת יערוך לעובד שימוע שבמהלכה ישמע את העובד ובסופה יכריע בדבר זכאותו לפיצויים והודעה מוקדמת.
הפרקטיקה המשפטית מחייבת את העובד שלא ניתנה לו הזכות לשימוע לפנות לביה"ד בצו שימנע מהמעסיק לפטרו לאלתר ללא שמיעת טיעוניו.
פניה זו לביה"ד מחייבת צעדים מיידים, שאם לא כן עלול הדבר להתפרש כשיהוי המעקר את פעילותו של ביה"ד שלא נוהג להתערב במעשים עשויים וגמורים.( בית הדין לעבודה ימנע מהתערבות כאשר העובד פוטר הלכה למעשה ונסתיימו לגביו יחסי עובד- מעביד).
מיותר לציין כי צעד מיידי זה לביה"ד מחייבת התערבותם של עורכי דין ואנשי מקצוע, הטומן בחובו עלות כספית לא מבוטלת על מנת לממש את זכות השימוע של העובד, שלא תמיד כדאית מבחינת עלות ההשקעה אל מול התוצאה.
על כן, כדי להימנע מערכאות משפטיות ו/או הפרת החוק, שביל הזהב מצוי בקיום שיחה עניינית עם העובד בטרם פיטוריו אשר תועלה על כתב וכותרתה תהיה שימוע.