אז, תכנית הסיוע האמריקאי החדשה בעייתית מאוד ועלולה לפגוע במפעלים הקטנים והבינוניים מכמה וכמה סיבות. הבנו את זה משני המאמרים הקודמים שפורסמו בבלוג שלנו, אבל בכל זאת, נתקצר:
עד היום חלק מכספי הסיוע הועברו בשקלים, דבר שאיפשר לתעשיות הבטחוניות לרכוש ציוד ממפעלים ישראלים ללא התלבטות. בתכנית החדשה, עד שנת 2028 כל החלק השקלי בסיוע יבוטל כליל. דבר שיגרום לתעשיות הצבאיות לפנות למפעלים בארצות הברית ועוד ארצות בעולם.
כאמור, את החסרונות וההשפעה המלאה של התכנית החדשה על מפעלי העיבוד השבבי, המתכת והפלסטיק בישראל תיארנו בפירוט בשני המאמרים הקודמים בסדרת הכתבות הנוכחית, שעם מאמר זה מגיעה לסיומה.
אז אחרי שקראנו, הבנו והפנמנו. מה עושים?
אנחנו בהתאחדות מציעים מגוון פתרונות לבעיית הסיוע האמריקאי, כשכל פתרון יעבוד בנפרד, אך המצב האידיאלי של מזעור הנזק הפוטנציאלי יעבוד עם שילוב של כל הפתרונות יחדיו.
- יש ליצור מפגשים בין ספקים מהתעשייה הזעירה לבין חברות מארצות הברית, כשהמטרה היא לבחון שילוב של ספקים אלו כספקי משנה של אותם מפעלים אמריקאיים. מהלך זה "יחזיר" את היקף העבודה שאבד למפעלים הישראלים.
- על המדינה להגדיל את היקף רכישות הגומלין מול ספקים, ובמקביל לפעול לשילוב יותר מפעלים בתעשייה הזעירה בעסקאות מול חברות זרות אלה בעיקר במיקוד לתעשיית המתכת, החשמל, הרכב והתעופה.
נכון להיום, היקף רכש הגומלין של חברות זרות בארץ מסתכם בשיעור ממוצע של 2.8 מיליארד דולר בשנה.
- מתן עדיפות לתעשיות הביטחוניות המקומיות ברכש שמקורו אינו בכספי הסיוע האמריקאי. מדובר בהיקף רכש של 12 מיליארד ₪. זאת מיקוד מאמצי מינהל הרכש במשרד הביטחון להבטיח כי התעשיות הביטחוניות יעבדו עם ספקי משנה בארץ ולא יוציאו עבודה לחברות זרות.
- הגברת הבקרה של מינהל הרכש הממשלתי והאכיפה על יישום תקנות העדפת תוצרת הארץ בכלל הרכש הממשלתי , במגמה להגביר את נתח הרכש הממשלתי המבוצע בארץ.
אנחנו בהתאחדות המלאכה והתעשייה מתחייבים להציג את כל הפתרונות האלו מול הגורמים הרלוונטיים. סדרת מאמרים זו נכתבה אך ורק על מנת לעדכן אתכם – חברי ההתאחדות היקרים.
כמו כן, נתחייב להמשיך לפעול ללא לאות למען העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, ולהמשיך לעדכן.