אין לאפשר למעסיק שמפעלו מושבת להפעיל את מפעלו באמצעות עובדיו לקוחותיו מטבעה של שביתה שהיא גורמת נזק כלכלי למעסיק, כמו גם לצדדים שלישיים הקשורים עמו בקשרים עסקיים ולעיתים גם לציבור הרחב.
ככל חירות אחרת, השביתה אינה מוחלטת ויש לאזנה אל מול חירויות וזכויות אחרות, ובניהן זכותו של המעסיק להגן על קנינו ולנהל את עסקו כרצונו. כפועל יוצא לא חל איסור בשיטתנו המשפטית, על מעסיק שעובדי מפעלו שבתו לעשות להקטנת נזקיו מן השביתה.
בתוך כך, בנסיבות מסוימות רשאי המעביד לסרב לקבל עבודה חלקית, היינו להשבית את המפעל, מבלי שיהא חייב בתשלום שכר העובדים בזמן ההשבתה. מעביד יכול גם להפעיל את המפעל באמצעות עובדים שלו שאינם שובתים, אם כי אין הוא רשאי לחייב אותם בניגוד לרצונם לבצע עבודה של עובדים שובתים. כמו כן יכול המעסיק לקדם סיכון של פרוץ שביתה באמצעות הכנת מלאי מספיק לתקופת השביתה, להתקשר בקשרים עסקיים חלופיים ולהעביר את פעילותו לאתרים אחרים של עסקו, בהם אין מתקיימת שביתה.
באמצעים אלה יש כדי איזון ראוי אל מול נשק השביתה שבידי העובדים. שכירת עובדים חלופיים לשובתים בין ארעיים ובין קבועים יכול שתאפשר למעסיק להמשיך ולהפעיל את מפעלו כסדרו גם בתקופת השביתה ובכך יצומצם נזקו.
שימוש בעובדים של חברות שמניותיהן מוחזקות על ידי אותו קונצרן רב היקף כדי לפגוע בשביתה של 450 עובדים של מפעל אחר באותו קונצרן, נראית כהפעלת כוח מטעמו של המעסיק, החורגת מן הנורמות המקובלות במסגרת מאבקים מקצועיים. זאת ועוד, הפעלת מפעל מושבת על ידי עובדים אחרים יכול בהחלט שתפגע באפשרות לגבש הסכם קיבוצי חדש ובעצם היחסים הקיבוציים במפעל, כמו גם בחופש ההתארגנות. על כן וככלל אין להתיר למעסיק להפעיל את מפעלו באמצעות עובדים חיצוניים, שכן מדובר בנשק שאינו עונה על מבחן המידתיות עע 742/05 בית הדין הארצי לעבודה – הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' תדיראן מערכות בע"מ ואח' מיום 13/12/05.