לכבוד: ועדת חוק, חוקה ומשפט משכן הכנסת
שלום רב,
הנדון: עמדת התאחדות המלאכה והתעשיה לתזכיר חוק תובענות ייצוגיות
(תיקון מספר 16 ) ,התשפ"ד 2024
כללי
נושא התובענות הייצוגיות הוא נושא כאוב ובתקופה האחרונה אנחנו עדים "למבול" של תובענות ייצוגיות אשר מוגשות כנגד עסקים קטנים, בגין הפרות חוק אזוטריות שבעל העסק כלל אינו מודע עליהם או תביעת סרק שאין לה כל עילה משפטית. .
בעלי עסקים אלה נדרשים להתמודד עם תביעות בסדרי גודל של מיליוני שקלים, בהיותם בעלי משאבים קטנים , הרי שתובענות ייצוגיות עלול להביא אותם לכדי קריסה כלכלית , גם אם מדובר בתביעה שניתן להוכיח שאין לה בסיס חוקי ,אזי ההוצאה המשפטית היא כבדה . זאת בנוסף לפגיעה במוניטין העסק , דרישה לשינוי נהלים, מוצרים וכדו', המהווים נטל תפעולי משמעותי .
כמוכן חשש מתובענות ייצוגיות ירתיע יזמים מפתיחת עסקים קטנים , ועלול לפגוע בתנאי התשתית הנחוצים לשימור הצמיחה ועידוד הפעילות הכלכלית בעסק .
יש לזכור כי הנזק המצרפי שנגרם לציבור מהגשת תובעניות ייצוגיות כנגד עסקים קטנים הוא מזערי ,אם בכלל, ולפיכך מוטב שמערכת המשפט תמקד בתיקים בעלי משמעות רחבה יותר, הפוגעים בציבור באופן אקוטי .
לאור האמור לעיל התאחדות המלאכה והתעשייה מבקשת להחריג עסקים קטנים כמשמעותם בחוק חובת מכרזים , התשנ"ב -1992 מהגשת תובענות ייצוגיות כנגדם.
הערות לסעיפי החוק
- סעיף 1 (1)- תזכיר החוק מרחיב את הישויות שיכולות להגיש תובענה ייצוגית וקובע שגם ארגונים יהיו רשאים להגיש תובענות ייצוגיות. אין ספק שהרחבה כזו עלולה להביא להצפה של תובענות ייצוגיות גם ללא תובע ייצוגי, ברור שאם לא נמצא תובע ייצוגי, אזי מדובר בתובענה תיאורטית בלבד שאינה גורמת לנזק.
- סעיף 2 א (1)- התאחדות המלאכה והתעשיה מברכת מצד אחד על ההבחנה שעושה התזכיר בהתייחס לעסקים זעירים בכל הנוגע מחובת החרגה להגשת תובענות ייצוגיות כנגדם . יחד עם זאת, אנו סבורים שיש להחיל על העסקים הקטנים את אותו הדין של עסק זעיר, שהרי עסק קטן אשר מעסיק עד 20 עובדים נאלץ אף הוא להתמודד עם קשיים זהים לעסק זעיר. זאת בנוסף לנימוקים אותם פרטנו בהקשר זה בראשית המסמך.
- סעיף 2 א (2) – בנוסף, אנו מתנגדים כי חובת פניה מוקדמת כלפי עסק קטן או בינוני תחול אך ורק בהתייחס לעילות המפורטות בתוספת הרביעית. עסקים אלה הם בעלי נתח משמעותי של 18% בתוצר של המגזר העסקי. עסקים אלה נדרשים לשמר את כושר התחרות וההישרדות שלהם לאורך זמן ולפיכך יש להקל עליהם בהפחתת עלויות מיותרות הנגזרות מהיבט התובענות הייצוגיות, לפיכך אנו מציעים להחיל עליהם חובת פנייה מוקדמת בהתייחס לכלל התובענות הייצוגיות.
- סעיף 5 – בעניין- אי ציון סכום התביעה המנופח כדי להקל על הנתבעים שכן החברות נדרשות בכל מקרה לדווח לחברות הביטוח על התביעות שהוגשו על ידם ולהעריך את סכום התביעה. אנו מציעים חלופה למיתון את "ניפוח התביעות" בחיוב התובע לשלם אגרה כאחוז מסכום התביעה
- סעיף 11 – גישור- אנחנו מתנגדים להרחבת ושינוי בכל נושא הגישור. הצדדים אשר מגיעים לגישור נכנסים להליך כאשר הם יודעים שההליך חסוי ולפיכך מסכימים לתת מידע ואינפורמציה וסודות מסחריים. ככל שההליך הזה יהיה גלוי, אזי צדדים ימנעו מלפנות להליך כזה.
- סעיף 30 א (1) – מוצע להחיל את הסעיף של עריכת פניה מוקדמת כללית בתביעות ייצוגיות כלפי עסקים זעירים בנושאים מהותיים כגון: פרסום הסדרי נגישות, סימון טובין, סימון ואריזה של מוצרי מזון וכדו' כהוראת שעה לתקופה של שנתיים. אנו מתנגדים לכך היות וברור כבר כיום שתביעות אלה כרוכות בתשלום עלויות לא מבוטלות מצד בעלי העסקים הקטנים , אשר כבר מצויים בתקופה בעייתית של אי ודאות ומצב לוחמה שעדיין מתמשך , העלול להחמיר את מצבם. כמו כן באם התכלית לצמצם את היקף התובענות הייצוגיות שהן בבחינת תביעות סרק שמהן במיוחד סובלים עסקים זעירים וקטנים , הרי שהדרך היעילה לשות זאת היא בקביעת סעיף של עריכת פניה מוקדמת כללית מצד התובע באופן קבוע בחקיקה
- . סעיף 23 (ב) – מנגנון שכר טרחה וגמול בתוספת הששית מנוסח הסעיף עולה כי שעורי תגמול שכר הטרחה של התובע הייצוגי ובא כוחו יחושבו באופן מצרפי, לדוגמא: עסק קטן שסכום הפיצוי כנגדו הוא בין 5—10 מיליון מצוי בשלב של פסק דין, יחויב בתשלום שכר טרחה של 25% (השלב עד 5 מיליון )+ 16% (השלב בין 5-10 מיליון). מדובר בסכומי כסף דרקונים אשר מחושבים על
בסיס שממילא גבוה מאוד והמשמעות היא התלת עלויות גבוהות מאוד על עסקים קטנים, דבר אשר עשוי להביא לקריסת העסק כתוצאה מכך. בנוסף, לא הגיוני בעניינו שהמעבר משלב לשלב בגובה הפיצוי הניתן לתובע הייצוגי ובא כוחו יהיה אף הוא בשיעורים חסרי תקדים. לדוגמא: בסכום פיצוי של עד 5 מיליון ₪, שיעור הגידול בין סכום הסדר פשרה לפני אישור תובענה ייצוגית לבין הסדר פשרה לאחר אישור תובענה ייצוגית הוא 25%. לדעתנו יש לשנות את הטבלה באופן גורף ולקבוע בה שיעורי גידול יחסיים, מזעריים עד 5% במעבר בין השלבים.
