במקרים מסוימים בית הדין, הגיע למסקנה כי יש לקבל את טענת המעבידה בדבר תוקפו של כתב הויתור ומשמעותו שיש לדחות את תביעתו של העובד לאור חתימתו על כתב הויתור וזאת מהטעמים אשר יוסברו להלן:
תוקפו של כתב הויתור שנחתם על ידי עובד והאם יש בו כדי לחסום את העובד מהגשת תביעה עתידית.
לא פעם אנו עדים לתופעה של עובדים המפוטרים על ידי מעסיקיהם ולאחר שקיבלו את מלוא זכויותיהם פונים לבית הדין לעבודה ומגישים תביעות נוספות. עולה אם כן השאלה האם להחתים עובדים על כתבי ויתור?
במקרים מסוימים בית הדין, הגיע למסקנה כי יש לקבל את טענת המעבידה בדבר תוקפו של כתב הויתור ומשמעותו שיש לדחות את תביעתו של העובד לאור חתימתו על כתב הויתור וזאת מהטעמים אשר יוסברו להלן:
מעיון בכתב הויתור, אפשר ללמוד כי הצדדים הסכימו בלשון מפורשת לכך שהסכומים שישולמו לתובע, על פי כתב הויתור, יביאו למיצוי סופי ומוחלט של כל תביעותיו כלפי המעבידה ובכלל זה, אף למיצוי תביעותיו ביחס לתשלום שכר עבודה.
עוד עולה מכתב הויתור כי הצדדים הסכימו כי מיצוי תביעותיו של העובד כלפי המעבידה יהיה מכל מין וסוג שהוא, וכן מוותר העובד על כל טענה ודרישה ביחס לעבודתו במעבידה ולפיטוריו.
על כן, יוצא איפה כי לשונו של כתב הויתור אינה מותירה כל מקום לספק, והדבר אף נכתב מספר פעמים בכתב הוויתור, כי הסכומים ששולמו על פיו לעובד, באים כנגד ויתור על כל טענותיו של העובד ובכלל זאת, תביעות ביחס לעמלות עתידיות, לאחר מועד פיטוריו, כפי הנתבע בכתב התביעה.
לאור כל האמור לעיל דחה בית הדין את הטענה לפיה, כתב הויתור אינו מתייחס באופן ממצה למכלול תביעותיו של העובד לרבות, התביעה לתשלום עמלות ולכן קבע בית הדין כי מלשונו של כתב הויתור וממכלול הנסיבות שהובילו לחתימתו, עולה כי כתב הויתור נועד למצות את כל תביעותיו של התובע מכל מין וסוג לרבות, התביעות בגין עמלות כמפורט בתביעה.
עב 2723/01 בית הדין האזורי לעבודה בת"א, פרייס אנטוני נ' נור המגן חברה לביטוח. החלטה מיום 18.8.05.