מכתב פיטורים פיקטיבי לא מהווה ראיה חד משמעית כי העובד פוטר מעבודתו

השאלה מרכזית אשר עמדה בפני בית הדין הייתה, מהן נסיבות הפסקת עבודתו של העובד.

בית הדין קבע כי לא תמיד אקט פיטורים פורמאלי הוא חזות הכול, וכשבאים לפסוק בשאלה מי הביא את היחסים שבין הצדדים לידי סיום, דהיינו האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות, יש לתת את הדעת למכלול העובדות הרלוונטיות ומהן להסיק את המסקנה, ואין ללמוד מקטע הדברים אלא מהתמונה כולה.

יחד עם זאת כאשר המדובר במכתב פיטורים פיקטיבי, אשר ניתן ע"י המעביד כדי שהעובד יוכל לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, לא יהיה ניתן לקבל את טענת המעבידה כי יש להתעלם מן המכתב משום שרק הוציא לצורך הונאת המוסד לביטוח הלאומי.

עם זאת קבע בית הדין כי יש לבחון את משקלו הראיתי של מכתב הפיטורים במצב בו המעבידה טוענת כי מכתב הפיטורים לא משקף נאמנות את הנסיבות האמיתיות של סיום העסקה.

בהמשך לכך הדגיש בית הדין כי מכתב הפיטורים אינו משקף את הנסיבות האמיתיות של סיום העבודה וכל תכליתו לאפשר לעובד לקבל זכויות מהביטוח הלאומי הינו מעשה פסול שיש להתריע עליו. עם זאת, מאחר והמעבידה עמדה בנטל ההוכחה והוכיחה כי העובד הוא זה שיזם את הפסקת עבודתו, אין במעשה הפסול של המעבידה בעצם הוצאת מכתב הפיטורים כדי להקים לעובד עילת תביעה בגין הפרת הסכם עבודה לתקופה קצובה.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב עב 2723/01 אלמן יוסף נ' מכניקה בע"מ 30/12/05.