כניסתו של עובד מהשטחים

אי קבלת רישיון עבודה לעובד שטחים בענף המזון – האם זכאי לפיצויי פיטורין?

עב 11113/04 סעיד ביוק שחאתה נ' מיטב תעשיות רטבים ומזון בע"מ

התובע תושב חאן יונס הועסק אצל הנתבעת, במשרה מלאה, 6 ימי עבודה בשבוע, משנת 85 ובשכר עבודה יומי של 120 ₪ ליום.

עבודתו בפועל של התובע נמשכה עד לחודש ספטמבר 2000 עת הופסקה ע"י אירועי הר הבית ומהומות בשטחים או אז נבצר מהתובע להגיע לעבודה.

לטענת התובע, מאוחר יותר למרות ההקלות שהיו, נמנעה הנתבעת מלדרוש את חידוש היתר העבודה לתובע ובזה פיטרה אותו.

התובע טוען, כי הוא זכאי, מעבר לשכר שהוא קיבל לפיצויי פיטורים, דמי חופשה שנתית בגין 3 שנות עבודתו האחרונות, דמי הבראה בגין שנתיים אחרונות, 70 ימי חג בגין 7 שנות עבודתו האחרונות, הוצאות נסיעה ובסה"כ 79,522 ₪.
הנתבעת באמצעות ההתאחדות טוענת כי התובע לא פוטר מעבודתו אלא התפטר מיוזמתו.

הנתבעת מצידה עשתה כל שלאל ידה להשיג היתרי כניסה לתובע עם פרוץ הסגר באירועי ספטמבר 2000 ובכללן פניות טלפוניות בלבד לשירות התעסוקה שנענו בשלילה.

בנוסף טוענת הנתבעת כי הפרשות המעסיק לעובד שטחים נעשות באמצעות שרות התעסוקה שניכה מהנתבעת לטובת התובע 6% לטובת קרן פנסיה, 2.5% לדמי מחלה ו – 4% ע"ח חופשה שנתית.

בית הדין לעבודה באמצעות המגשרים משה נבון ודוד אברהם קיבל את עמדתה של ההתאחדות בכל הנוגע למאמצי הנתבעת להשיג היתרי כניסה לתובע עם פרוץ הסגר בשטחים, למרות שנעשו בע"פ ובפניות טלפוניות בלבד לשירות התעסוקה.

הנימוק לכך נובע מעמדתה של ממשלת ישראל לתעשיית המזון שביטל בשעתו באופן גורף את ההיתרים לעובדי שטחים שעסקו בענף המזון ועל כן נמנע הצורך מהגשת בקשות בכתב לחידוש היתר העסקה.

לאור האמור לעיל, קבע בית הדין, כי הפסקת העבודה של התובע לא הייתה בעטייה של הנתבעת שעשתה ככל יכולתה כדי להשיג רישיון עבודה לתובע.

בהסכם פשרה שהגיעו הצדדים הוסכם כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 4,000 ₪ בגין הפרשים על ההפרשות שניתנו לתובע.

ניתן ביום 11/9/05 בהליך גישור(ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב).