התאחדות המלאכה והתעשייה למשרדי האוצר והתעשייה: התאימו את תכנית הסיוע לתעשייה בצפון למפעלים קטנים

מדובר במפעלים המהווים כ-90% מכלל המפעלים במשק | התאחדות המלאכה והתעשייה פנתה לשרי האוצר והכלכלה בבקשה להסיר את רף ההשתתפות המותאם למפעלים גדולים יותר

פורסם ב"דה-מרקר" | מאת אורה קורן

התעשייה הזעירה, המהווה כ-90% מכלל מפעלי התעשייה במשק, הוחרגה מהתוכנית לשדרוג מפעלי תעשייה יצרנית בצפון שתתוקצב בעשרות מיליוני שקלים. ליאת גור, המנכ"לית המשותפת של התאחדות המלאכה והתעשייה, דורשת להוריד את הרף לקבלת הסיוע במסגרת התוכנית – ופנתה במכתב לשר האוצר משה כחלון, לשר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, למנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ולמנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה שי רינסקי.

התאחדות המלאכה והתעשייה היא ארגון מעסיקים יציג של עסקים יצרניים קטנים המעסיקים עד 20 עובדים, בעוד התאחדות התעשיינים מייצגת מפעלים גדולים יותר. באופן היסטורי, חלק ניכר מכלי הסיוע לתעשייה מתמקד במפעלי התאחדות התעשיינים, הדומיננטית יותר בקשריה עם נציגי הממשלה. "אנו פועלים לאיתור חסמים בכלי הסיוע הממשלתיים המופנים רק לחברות התעשייתיות הגדולות, והגורמים לכך שהתעשייה הזעירה 'מתייבשת' ונמנעת ממנה כל אפשרות ליהנות מתנאי תשתית התומכים בהגדלת הפריון והצמיחה של העסק היצרני הקטן", כתבה גור במכתב.

לפני כעשרה ימים התפרסמה הוראת מנכ"ל משרד הכלכלה באשר לתוכנית להעלאת הפריון בתעשייה המסורתית. התוכנית מיועדת לבעלי מפעלי תעשייה מסורתית או מסורתית מעורבת, כאשר תנאי הסף בה למפעל קטן הם מחזור עסקי של 75-20 מיליון שקל והעסקה של 250-20 עובדים. המשמעות המעשית של תנאי הסף הללו היא הוצאה של כ-90% מהתעשייה הישראלית מחוץ לתוכנית, הכוללת מפעלים בעלי מחזור שנתי של עד 20 מיליון שקל.

בנוסף, בימים אלה הוועדה הציבורית לחיזוק התעשייה עומדת על סף פרסום המלצותיה. נציגי התאחדות המלאכה והתעשייה החברים בוועדה התריעו כי מרבית תוכניות הסיוע מותנות בקיומן של תנאי סף שעיקרם מחזור עסקי גבוה, אחוזי יצוא גבוהים והעסקת מספר עובדים גדול יחסית. "מתברר שגם התוכנית להעלאת הפריון לתעשייה (באזור הצפון) אינה חריגה בהקשר זה", כתבה גור. "מוטב היה להמתין לפרסום המלצות הוועדה, אשר חלקן, כך אנו מאמינים, יעסוק בחיזוק התעשייה הקטנה, ולהתאים את כלי הסיוע של משרד הכלכלה אליהן", הוסיפה במכתב.

לדברי גור, שיעור הפריון לעובד בעסק יצרני קטן המעסיק עד 20 עובדים ביחס לעובד בעסק יצרני גדול (המעסיק מעל 100 עובדים) הוא 38%. היא ציינה כי פריון העבודה בתעשייה עולה ביחס ישר לעוצמה הטכנולוגית, כך שפריון התעשייה המסורתית והתעשייה המעורבת מסורתית הוא רק 39% מכלל הפריון התעשייתי. "כלכלות שצומחות מהר מתאפיינות בסקטור גדול של עסקים קטנים ובינוניים, והייצור התעשייתי העתידי יהיה מתקדם ומושתת על שימוש בחומרים מתקדמים, הטמעת שיטות ייצור חדשניות ושילוב מערכות בתהליך הייצור", כתבה גור.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "במסגרת החלטת ממשלה מס' 2262 לפיתוח הצפון, נקבע כי תופעל תכנית פיילוט על ידי רשות ההשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה להעלאת הפיריון בתעשייה המסורתית. במסגרת גיבוש התוכנית, ובהתאם לעמדת גורמי המקצוע במשרד הכלכלה והתעשייה, נקבע כי הפיילוט יתמקד במפעלי תעשייה בגודל בינוני. ככל שיוחלט להרחיב את התכנית הזו, ייבחן גם הרחבתה למפעלי תעשייה קטנים".

בהתאחדות המלאכה והתעשייה השיבו לטענה כי כשעושים ניסוי מכלילים נציגים של כל מי שעתיד להשתתף בתכנית המלאה. "אין הגיון בהדרת המפעלים הזעירים מהפיילוט", נמסר. על פי החלטת הממשלה מינואר 2017, לא מדובר על פיילוט אלא על תוכנית שתוקצבה ב-20 מליון שקל ל-2017 וב-40 מליון שקל ל-2018.

מלשכת שר הכלכלה והתעשייה נמסר בתגובה כי "מסלול הפריון הנוכחי הוא חדשני בכל מרכיביו ונועד להיות פיילוט שיניע בעתיד את כל התעשייה המסורתית והמסורתית מעורבת שאינה מייצאת. בחירת המפעלים שישתתפו נעשתה בבחינה שנמשכה שנה, כדי לבחור את המסלול שייתן את התמורה הטובה ביותר לשקל המושקע בקידום הפיריון. המסלול דורש מאמצים מאוד משמעותיים של המפעלים עצמם ונבחן מקצועית על ידי הרשות להשקעות במשרד הכלכלה ויועצים מקצועיים מטעמה. משרד הכלכלה רואה במסלול הפיריון מסלול מרכזי לקידום התעשייה בישראל, לכן הפיילוט חייב להצליח. לאור פניות התאחדות המלאכה נבחן בשיתוף עמם מסלולים יעודיים בעתיד לעסקים שהיקף המחזור שלהם נמוך מ-20 מיליון שקל".