הרפורמה שמוביל משרד הכלכלה במכון התקנים אמורה להפחית את השפעת התעשיינים, להסיר חסמים ולהוריד את יוקר המחיה | התאחדות המלאכה והתעשייה: "נישאר בלי ייצוג במכון התקנים"
פורסם בגלובס | מאת יובל אזולאי
תרעומת בהתאחדות המלאכה והתעשייה, המייצגת את מגזר היצרנים הקטנים והבינוניים, בעקבות הרפורמה המתגבשת במכון התקנים ואשר מקודמת בימים אלה בוועדת הרפורמות בכנסת: לטענת ראשי ההתאחדות, הצעת החוק שבמסגרתה תיעשה הרפורמה מדירה את היצרנים הקטנים והבינוניים מהוועד הפועל העתידי של מכון התקנים.
בוועד הפועל הקיים 28 חברים, 7 מהם נציגים מטעם התעשייה. עם החלת החוק המתוקן, מספר חברי הוועד המנהל יצומצם ל-15 בלבד – תוך הרחבת הנציגות של משרדי הממשלה ומוסדות אקדמיים – ומספר נציגי התעשייה יפחת לשניים בלבד.
משרד הכלכלה והתעשייה, שמוביל את הרפורמה במכון התקנים שכיום הוא מונופול בתחום, מנסה באמצעות מהלך זה להפחית את השפעת התעשיינים על תהליכי קבלת ההחלטות במכון, וזאת במטרה להסיר חסמים, לעודד תחרות ולהוריד את יוקר המחיה.
בהתאחדות המלאכה והתעשייה, שבראשות יוסי אלקובי, טוענים כי הצעת החוק שעל בסיסה תיעשה הרפורמה מונעת ייצוג של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים מהוועד הפועל. "עד כה היה נציג מטעם ההתאחדות בוועד הפועל של המכון, ודאג לאינטרסים של המפעלים הקטנים והבינוניים שממילא מתקשים לשמור על גחלת הייצור", טוען אלקובי. "עסקים קטנים הם כאלה שמעסיקים עד 20 עובדים והם מהווים 92% מכלל המפעלים במשק – וראוי שיהיה להם ייצוג במכון התקנים שהוא גוף בעל השפעה רבה על יכולתם לייצר ולשווק".
על רקע החששות של היצרנים הקטנים והבינוניים, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) פנה אתמול (ב') ליו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן (כולנו), בקריאה לתקן את הצעת החוק באופן שיאפשר נוכחות קבועה של נציג מטעם התאחדות המלאכה והתעשייה בוועד הפועל של המכון.
אלא שגורמים במשרד הכלכלה והתעשייה שמעורבים בגיבוש הרפורמה ובניסוח הצעת החוק, טוענים כי ההצעה המקודמת יוצרת איזון ומאפשרת הגנה על האינטרסים של מגזר זה בדיוני הוועד הפועל. "צמצום מספר חברי הוועד הפועל יוביל לכך שהוא יהיה יותר יעיל – לטובת הציבור – וכשמצמצמים באופן ניכר את מספר החברים בגוף כזה, ברור שיש מגזרים שנפגעים מכך", אמר בשיחה עם "גלובס" גורם במשרד.
הגורם הוסיף כי החוק החדש יאפשר ליו"ר נשיאות הארגונים העסקיים לשלב נציגים מגופים שונים שחברים בנשיאות בדיוני הוועד הפועל, וזאת בהתאם למידת הרלוונטיות שלהם לאותם דיונים. כיום יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים הוא שרגא ברוש, המכהן במקביל בתפקיד נשיא התאחדות התעשיינים.
במשרד הכלכלה הבהירו כי הרחבת הנציגות של משרדי הממשלה בוועד הפועל תאפשר למשרדי הכלכלה והאוצר לקדם מהלכים שיש בהם עידוד תחרות במשק, פירוק ריכוזיות והורדת יוקר המחיה – מה שממילא משרת את האינטרסים של מגזר היצרנים הקטנים והבינוניים. גורם במשרד טען כי לנציגי היצרנים הקטנים והבינוניים תהיה נוכחות משמעותית בוועדות התקינה במכון, שנחשבות לעתים משפיעות ומשמעותיות יותר מהוועד הפועל. "שניים מתוך ארבעת הנציגים של הארגונים העסקיים והתעשיינים בוועדות אלה, יהיו של ארגון המייצג עסקים שמגלגלים פחות מ-100 מיליון שקל בשנה. יש בכך אמירה והיא מרחיקת לכת", אמר הגורם.
יצוין כי הרפורמה המקודמת בימים אלה נועדה לאפשר העמדת תחרות למכון התקנים – מונופול ארוך שנים בתחום התקינה. עם אישורה, יתאפשר למעבדות פרטיות שמוכרות בידי הרשות להסמכת מעבדות, להעמיד תחרות למכון התקנים וזאת במטרה להוזיל את מחיר בדיקות התקינה למוצרים מיובאים ולקצר את לוחות הזמנים שלה, כך שניתן יהיה להוריד את מחיר המוצרים לצרכן.
הקלות ביצוא למפעלים קטנים
בחזית אחרת, ועדיין בכנסת: התאחדות המלאכה והתעשייה הודיעה על הסתייגותה מתיקון החוק לעידוד השקעות הון, ומבקשת להעמיד דרישות מקלות הנוגעות להיקפי יצוא של מפעלים קטנים ובינוניים, כך שהם יוכלו להיכנס לתחולת החוק ולקבל הטבות מס מהמדינה.
אחד התנאים לקבלת הטבות מס מתוקף החוק, הוא יצוא בשיעור של 25% מהתוצרת. בהתאחדות טענו כי רוב המפעלים הקטנים והבינוניים לא מצליחים להגיע ליעד כזה בשנה הראשונה, ושם דורשים לתקן את החוק באופן שמפעלים קטנים ובינוניים יידרשו לייצא בשנה הראשונה 15% מהתוצרת, בשנייה 18% ורק בשנה השלישית 25%.
"אי אפשר להתלונן על פריון נמוך ולראות כיצד מפעלים קטנים ובינוניים נסגרים, ומהצד השני להדיר אותם כליל מהחוק שיכול היה להציל רבים מהם – כל זאת בעוד שחצי מההטבות שניתנות מכוח החוק לעידוד השקעות הון ניתנות באופן ריכוזי להחריד לארבע חברות במשק. מדובר ב-7.7 מיליארד שקל. זהו סכום דמיוני ואפשר רק לחשוב מה היצרנים הקטנים והבינוניים היו יכולים לעשות אפילו עם עשירית מסכום כזה", אומר אלקובי.
כך, ראשי ההתאחדות דורשים לתקן את הצעת החוק הנידונה בימים אלה ולהפחית ל-2%-3% את היקף ההשקעה הנדרש ממפעל על מו"פ (מחקר ופיתוח) מהמחזור השנתי שלו. כיום אחד התנאים לזכאות להטבת מס מתוקף החוק הוא השקעה של 7% מהמחזור השנתי במו"פ.