גישור עסקי

"בית משפט נותן לגישור כנפיים"

בשנים האחרונות החלה המערכת המשפטית לגבש תפיסה עניינית נוכח ריבוי הגשת התביעות המוגשות לבתי המשפט בישראל. מערכת בתי המשפט הייתה על סף קריסה וההתמודדות עם למעלה ממיליון תביעות בשנה המתחלקות בין 500 שופטים גרמה לרבים לחשוב שהמערכת עייפה, לא יעילה ודרשת תגבור כוח אדם לצד רוויזיה ארגונית שלמה.

בדיוק למהפכה הכוללת הזו נכנס כלי הגישור וביחד עם דחיפה בלתי פוסקת של שופטי בתי המשפט ועזרתו האדיבה של המחוקק נוצר הגישור המעדיף כיום לנתק את עצמו לחלוטין ולפרוש כנפיים ממי שהביאו עד הלום.

הגישור הינו כלי חדשני לניהול מחלוקות או סכסוכים, באמצעות מגשר מקצועי, בלתי תלוי וללא סמכות הכרעה.

מחד מאפשר הגישור למשתתפים בו הידברות וניהול משא ומתן חופשי, תוך שליטה מריבית בתהליך ובתוצאה, ומנגד מאפשר הגישור למשתתפים בו לגבש פתרונות יצירתיים ליישוב המחלוקת או הסכסוך, תוך שמירה על מערכות יחסים עסקיות, בינאישיות ואחרות ומתן מענה לצורכיהם ולרצונותיהם הייחודיים.

באמצעות המגשר, מגיעים שני הצדדים בסופו של התהליך, להבנה וניתוח האינטרסים של כל צד ולמציאת פתרונות מוסכמים.

מאחורי טכניקת הגישור עומדת תפיסת עולם, לפיה עדיפה דרך ההידברות וכי בני האדם מוכשרים לפתור את המחלוקות ביניהם טוב יותר, מאשר גורם חיצוני.

מטרת הליך הגישור היא לסיים את הסכסוך העסקי ו/או הכספי בפתרון שהצדדים הגיעו אליו בהסכמה.

עזרתו של צד שלישי

המגשר הוא משפטן או בעל מקצוע אחר, המסייע לצדדים המתדיינים בסכסוך. הכשרתו מאפשרת להנחות את הצדדים כדי שיגיעו בעצמם לגיבוש הדדי של הסכם מבלי לנסות ולכפות את דעתו האישית על הצדדים המתדיינים. הדבר נעשה על ידי ראיית התמונה השלמה: המגשר מתייחס לא רק להוראות החוק והעדויות הרלוונטית לחוק אלא גם לעניינים אחרים שמעלים הצדדים בפניו ומחייבים תשומת-לב או שינוי סדרי עדיפויות.

כמו כן, מסייע המגשר לצדדים לפתח אופציות לפתרון ולנסח הסכם המבוסס על הפתרונות האופטימאליים כפי שהצדדים רואים בעיניהם. השגת הסכם גישור תלויה ברצונם של הצדדים. במידה ומושג הסכם, ניתן להעבירו לבית המשפט, אשר רשאי ליתן לו תוקף של פסק דין, גם בסכסוך בו אין תיק תלוי ועומד בבית המשפט.

הליך הגישור הוא חסוי לחלוטין. כל הנאמר במסגרת ההליך לא ישמש כראיה בהליך המשפטי, במידה ויוחזר הסכסוך לבית המשפט או בכל מקרה אחר.

מדוע גישור?

ישנם רבים התוהים מדוע בכל זאת להיכנס להליך המתקרא גישור בעוד שעל פניו גם המערכת המשפטית בסופו של יום פותרת את הסכסוכים בין שני יריבים באמצעות צד שלישי הלוהו השופט? הגישור חוסך זמן – ניתן להגיע להסכם תוך שבועות או חודשים ספורים, הרבה לפני השלמת הדיון בבית המשפט.

הגישור חוסך כסף ובעיקר הוצאות משפטיות: אין באמור כדי לוותר על שירותיהם הנאמנים של ציבור עורכי הדין אך נוכח ההליך ומיעוט העבודה המשרדית כולל עתירות הסרק שיחסכו הופך עורך הדין בהליך הגישור ליועץ משפטי המתמקד בהבאת טענותיו של מרשו באופן תמציתי ובכך נחסכת טרחה רבה וטרחה מתורגמת באופן ישיר לכסף.

הגישור הינו הליך גמיש ביותר – הוא מאפשר להגיע לכל הסכם המקובל על הצדדים, בתנאי שאינו מקפח אף אחד מהם.
ההסכם נקבע ע"י הצדדים – הסכם המושג בגישור מקבל תוקף של פסק-דין והינו למעשה פסק דין שתוכנו וניסוחו נקבעו ע"י הצדדים ולא על ידי המגשר.

הגישור נותן לצדדים הזדמנות לבטא את עמדתם ללא הכללים הפורמאליים הנדרשים בבית המשפט ובאווירה נינוחה ורגועה.

במידה ולא הושג הסכם, ההשתתפות בגישור אינה מונעת מהצדדים לשוב ולהתדיין בבית המשפט, או לפנות לכל דרך אחרת על מנת ליישב את הסכסוך.

אמנת הגישור בעסקים

ביום י"א בשבט תשס"ג, 14 בינואר 2003 נחתמה במעמד נשיא המדינה אמנת הגישור בעסקים אליה הצטרפה התאחדות המלאכה והתעשיה ואשר מבטיחה לצדדים שנוטלים בה חלק ניטרליות של המגשר, הגינות מרבית בתהליך, נגישות,שקיפות, היעדר משוא פנים ומקצועיותו של המגשר.

לסיכום

חשיבותה של המערכת המשפטית והמחוקק אינם מסתיימים עם יציאתו לעולם של חוק הגישור. אמנם הגישור כפי שהוא מובא כיום עבר כברת דרך ארוכה שיש בה כדי להעיד על מוכנותה של המערכת המשפטית והמחוקק להעביר את ההתדיינות המשפטית המסורבלת להליכים תמציתיים שיש בהם להביא את הצדדים המתדיינים להסכמות משותפות בדרכם לפתרון הסכסוך, אך עדיין רק 15% מכלל התיקים המגיעים לבית המשפט מגיעים להליך של גישור.

הגישור העסקי אשר צמח אף הוא בשנים האחרונות( לצד סכסוכי עבודה ומשפחה) נועד אף הוא לתת מענה רחב יותר לסכסוכים כספיים בין בעלי עסקים ובכך לייתר את הסרבול והכסף הרב הטמונים באכיפת הזכויות בבתי המשפט.
תפקידו של המחוקק ובתי המשפט כמו גם מרכזי הגישור הצומחים לצידם, להמשיך וליעל את המערכת המשפטית וכלי הגישור הוא הצינור הראוי לכך.